אחת ההנאות הגדולות שאני זוכרת עוד מילדות, היא האפשרות לקפוץ למים ואז לשחות או סתם לשהות בהם באופן עצמאי. לרבים מאיתנו המים, בין אם זה בבריכה או בים, יכולים להיות מקום של כיף וצחוק, של שחרור והרפיה, של מנוחה, שקט, התמסרות ונשימה עמוקה. זו חוויה המשלבת גם את פעילות הגוף ועוד הרבה יותר מזה. היכולת לשחות ולהרגיש בטוחים במים זו מיומנות בסיסית אשר בלעדיה קשה לחוות כך את המים.
כל אחד, בכל גיל, יכול ללמוד לשחות ולהרגיש בטוח במים, לא משנה מה נקודת ההתחלה שלו או שלה.
לימודי השחיה שאני מציעה הם במסגרת של מפגשים פרטניים בהם אני והתלמיד יוצאים יחד למסע של היכרות עם המים, ומגלים ביחד איך זה להיות במים, איך ניתן להרגיש בהם בנוח, וכמובן גם איך שוחים. המסע הזה קורה במרחב מאפשר הנוצר בזכות הקשר המיטיב והעמוק שנוצר ביני לבין התלמיד ובזכות המים, אשר באופן טבעי יכולים לתמוך, לעטוף, להכיל, להרגיע, להקל, לרגש, להיות משחקיים, להתאים את עצמם, להיות בתנועה ובזרימה, להרעיש או להשקיט.
אל שיעורי השחיה מגיע הילד (או המבוגר), עם האנרגיות שלו, גבוהות ותזיזיתיות או נמוכות ועייפות, עם רמת ביטחון גבוהה או חוסר ביטחון, עם הפתיחות שלו או עם הסגירות שלו, עם התנהגות מרצה או מאתגרת, ועוד מגוון מאפיינים של אותו ילד באותה נקודת זמן. המים ואני מקבלים אותו כפי שהוא. נקודת המוצא במפגש היא שהילד מוזמן להרגיש נוח מבפנים, בטוח ומוחזק, ושמותר לו להיות בדיוק כפי שהוא, על שלל המאפיינים שבו.
ההתייחסות באופן הזה לילד, מערכת היחסים שנבנית בינינו, ומרחב המים יוצרים יחד מרחב מאפשר אשר עולים בו לעיתים נושאים, בין אם מדוברים או לא מדוברים, שאינם קשורים באופן ישיר ללימודי השחיה. הנושאים יכולים להיות רבים ומגוונים, ושונים כמובן מילד לילד, אך לא פעם נוגעים ברמת העצמאות, תחושת מסוגלות, ביטחון עצמי, היכולת לסמוך על עצמי, היכולת לסמוך על אחרים (המים והמטפלת), היכולת להרפות, החוויה שלפעמים כשפחות מתאמצים מצליח יותר טוב, התמודדות עם דברים חדשים ומאתגרים, התמודדות עם פחד, ועוד.
לפעמים ההורים מביאים "נושאים לטיפול" בתחילת התהליך (כפי שנהוג בשחיה טיפולית או הידרותרפיה), ואז ניתן מקום והתייחסות מיוחדת לנושאים הללו. ולפעמים הנושאים יעלו מתוך העבודה במים ומה שקורה שם. בכל מקרה, התקשורת עם ההורים חשובה. כשיש צורך, נקבע גם פגישה נפרדת עם ההורים בתחילת התהליך כדי לדבר על הילד, הצרכים הספציפיים שלו, המקומות שבהם הוא מתקשה, המקומות שבהם הוא חזק, והציפיות שלו ושל ההורים מתהליך לימוד השחיה. לרוב נקיים פגישה נוספת כזאת לקראת סיום התהליך, או לאחר תקופה משמעותית.
מבחוץ שיעורי השחיה לא תמיד נראים כמו שהיינו מצפים. למשל רגעים בהם ילד משפריץ מים על הפנים שלי ואני משפריצה חזרה, וכך הלוך חזור כמה פעמים, לפעמים במשחק מחויך ולפעמים במעין דו-קרב. או רגעים בהם ילד שואל המון שאלות או מספר לי באריכות על משהו שקרה בבית הספר, ומבקש שאקשיב לו עד הסוף. או ילד ש"מתפנק" על החזקה בידיים שלי, במנח של תינוק, ומבקש להישאר כך דקות ארוכות. אני מאמינה שכאשר אני מאפשרת למצבים האלה להתקיים, ואני נמצאת עם הילד בדיוק כפי שהוא מבקש, בין אם בצורה מפורשת ובין אם רק ברמז, מתרחש שם קסם ומתאפשרת צמיחה וריפוי. וגם תהליך לימוד השחיה הופך לחוויה נעימה ומעצימה.
עוד על לימודי שחיה לילדים
רב הילדים מגיעים לשיעורי שחיה בגילאי 5-6, גיל גן חובה וכיתה א. זוהי תקופת גיל בה רמת העצמאות של הילד גדלה ומתרחבת – למשל רכיבה על אופניים, הליכה למכולת לבד, וכמובן גולת הכותרת המעבר לכיתה א וכל הכרוך בזה. בגיל זה הקואורדינציה המוטורית וכן כושר הריכוז מפותחים מספיק כדי לעקוב אחר הוראות, לבצע את התנועות המתבקשות ולהגיע לשחיה מסוגננת. בשנים האחרונות גם ילדים צעירים יותר, בגילאי 3-4, מגיעים לשיעורי שחיה. בגיל הזה המוטיבציה של ההורים נובעת או מההיבט הבטיחותי, במקרים בהם הילדים חשופים לבריכות פרטיות בבתים או באתרי הנופש, או מרצון לקדם ילד שפשוט מאד אוהב את המים. בכל מקרה, בגילאים אלה לימוד השחיה נועד פחות ל"שחיה מסוגננת", ומטרתו להביא את הילד למצב בו הוא עצמאי במים, ללא מצופים, ויכול בכוחות עצמו לקפוץ, לצלול, לצוף, ולהגיע לדופן הבריכה כשהוא חפץ בכך.
מספר השיעורים הנדרש משתנה מילד לילד וגם במטרות שנגדיר יחד. ישנם ילדים המגיעים למספר מוגדר של שיעורים למטרה ממוקדת של שיפור סגנון למשל, ישנם ילדים שמגיעים לתהליך של לימוד שחיית חזה מאפס, וישנם ילדים שממשיכים להגיע אחת לשבוע גם הרבה אחרי שהם יודעים לשחות בריכה שלמה בסגנון חזה.
לימוד שחיה למבוגרים
ישנן מספר סיבות נפוצות המביאים מבוגרים ללימודי שחיה. ישנם אנשים שמעולם לא למדו לשחות, או שחוו קושי או פחד מים בילדות, והם רוצים להגשים חלום – לדעת לשחות. אחרים מגיעים כדי לשפר את יכולותיהם או ללמוד את סגנון החתירה, לאחר שסבלו מפגיעה פיזית כלשהי והרופא המליץ על שחיה. אחרים מעוניינים לשלב את השחיה כפעילות גופנית קבועה ולשם כך מבקשים ללמוד את סגנון החתירה או לשפר את הסגנון הקיים.
בכל מקרה, בשיעורי השחיה הפרטניים, אני מתייחסת לצורך והרצון הספציפי ובהתאם לכך נבנים השיעורים. עבור מי שסובל מחרדות מים, בין אם עבר אירוע טראומתי בעבר או מכל סיבה אחרת, אני מציעה תהליך לימוד שמותאם להתמודדות עם פחד מים.