ילדים ומבוגרים עלולים לחוות פחד מים ברמות שונות. זה יכול להתבטא באי נוחות של ילד להכניס את הראש למים ויכול גם להגיע לחרדה עמוקה ממים, ממש משתקת, שמבוגר נושא עמו שנים רבות בעקבות טראומה שחווה במים.
חרדות מים יכולות לנבוע מסיבות רבות ומגוונות כגון חוויה של כמעט-טביעה בים או בבריכה, מצב של בליעת מים ותחושת מחנק בארוע מסוים בים או בבריכה, חרדה המתפתחת בעקבות דאגנות יתר וחרדה של הורים שלעיתים בעצמם לא שוחים ("אל תשחה לעמוקים, זה מסוכן"), ואפילו חוויה של מחנק בעת חפיפת שיער יכולה להתפתח לחרדת מים מתמשכת אצל ילדים.
הטיפול בפחד מים מתבסס על שני עמודי תווך מרכזיים: הראשון הינו הקשר ויחסי האמון הנוצרים בין המורה לבין התלמיד והשני הינו עקרון ההדרגתיות. בהתמודדות עם פחד מים לימודי השחיה יתקיימו רק במסגרת של שיעורים פרטניים, בהם אני צמודה לתלמיד במהלך כל השיעור. מערכת היחסים והאמון שנבנים ביני לבין התלמיד במפגשים אלה הוא קריטי. התלמיד לומד שהוא יכול לסמוך עלי כשאנחנו נמצאים יחד במים, ושהוא יכול לסמוך עלי שאוביל אותו בתהליך לעבר המטרה של שחיה עצמאית במים. לילדים בד"כ יותר קל לסמוך באופן כזה על "המורה המבוגר", למבוגרים לפעמים זה קצת יותר מאתגר. בתוך הקשר הזה אנחנו מתקדמים בהדרגתיות, עפ"י הקצב האינדיבידואלי של התלמיד, לעבר המטרה של שחיה עצמאית גם ברדודים וגם בעמוקים. כמו בכל לימודי השחיה שאני מעבירה, ובמיוחד כאן, אני נותנת את הזמן והמרחב הנדרש להסתגלות והתמודדות עם כל שלב חדש.
בנוסף לכך, לעבודה עם אנשים עם פחד מים מאפיינים מאד ברורים אשר מכתיבים אופן לימוד ייחודי. במקרים כאלה חשוב במיוחד לחשוף את התלמיד לתכונות המים, תחושת הציפה, תחושת ה"אין יציבות", תחושת ה"אין קרקע", והעובדה שהמים "עובדים" בעמוקים כמו ברדודים. החשיפה הזאת נעשית באמצעות תרגילים רבים ומגוונים שנועדו במיוחד למטרה זו.